איך הופכים את החיים ל״בית ספר לתשומת לב?״
המידע שמוצא לו בעידן בו אנו חיים רב. לכאורה העולם בכף ידך, לכאורה הכול ידוע בזמן אמת, הכל מהיר... אבל אנחנו משוועים לחיים הפשוטים, לזמנים שאנשים חיכו וברכו לשלום את השכנים במקום לרטון אחד על השני בדרך לרכב.
לאנושיות ואכפתיות במקום ניכור וכעס.
אנחנו רוצים לתת לילדנו סביבה נעימה, רגועה ומקבלת היכולה לנתב את הילד לעשות בחירות בתוך ים המידע הזה, בחירות המבוססות על המודעות שלו לצרכיו ורצונותיו שלו עצמו, שיעודדו את כישוריו ויפתחו אותם, שיפעלו מתוך טוב לב וערכים אנושיים גבוהים ולא בהתאם לדחפים ולחצים ופרסומות במדיה.
אנו רוצים לתת לילדנו סביבה שתעצים אותם, בדיוק כפי שהם, על נקודות החוזק והחולשה שלהם, שתכיר להם את עצמם ואת העולם שסביבם באופן מגן ורך ועם זאת מאתגר ונועז ומדרבן קדימה.
אנו רוצים לעודד אנשים להתארגן וליצור סביבות כאלו עבור עצמם ועבור ילדיהם.
אנו מקווים כי בהמשך קהילות אלו יעבדו תוך שיתוף ידע ותמיכה הדדית בעזרתנו.
כדי ליצור סביבה כזאת עומדים לרשותנו כמה מוקדים מרכזיים:
הפרט במרכז הקהילה
רעיון זה שעולה וצומח בשנים האחרונות משנה מאוד את הגישות הטיפוליות והחינוכיות בעולם. תפישת הילד כמרכזי ושותף לחיי הקהילה, והקהילה כגורם משפיע ומעצב את הילד מובילה שוב ושוב להתבסס על חינוך שוויוני, סבלני ומכיל כל אדם ושונות.
מכיל לא כחריג אלה מתוך הבנה כי בכל אחד מאיתנו יש גם מגבלות וגם חזקות. כשמקנים לילד את ההבנה הזו הוא תמיד יקבל את עצמו, הוא ידע את ערכו ויאמין בעצמו. הבחנות חיצוניות לא ינהלו את עולמו הרגשי ולא ישפיעו על הדימוי העצמי שלו. ילדים כאלו בוחרים מעמדה שמכירה את עצמם ולומדת את תגובותיהם לסביבה בכל רגע. ההתבוננות שהזכרנו קודם מלמדת אותם לנתח בכל רגע את האינטראקציות שהם חווים ולצמוח מהן. בכך הופכת הקהילה למנחה של תשומת לב עבור הלומד ועבור כל פרט (כן, גם המבוגרים) השותף לה.
גמישות מחשבתית ורגשית ערה
"המוכנות הקוגניטיבית להיות ער למה שמתרחש הרגע מבלי לשפוט או להיאחז באף תוצאה מסוימת"(Napoli&athers. 2010)
תרגול כזה הוכך בעולם בקרב תלמידי בית ספר יסודי כמוביל להרחבת טווח הריכוז, חידוד הקשב לכדי מנגנון זיהוי והתפתחות רגשי, גיבוש העצמי, הפחתת לחצים. ירידה דרסטית בבחירה בשימוש באלימות....ועוד.
פתיחות בחזית הטכנולוגיה החינוכית
עמותת אח"י דוגלת בהכרות רחבה ועמוקה בכל שטחי החיים ובהשקתם לתחומי החינוך.
כיום קיימות בעולם שיטות רבות ומגוונות ללימוד וחוויה חינוכית, תוכניות ממוחשבות כמו "דוט-נט", תוכניות מסורתיות יותר כמו האנתרופוסופיה ועוד.
העמותה מעמידה לרשות חבריה את הידע העדכני ביותר בכדי לאפשר להם לגבש את ה"אני מאמין" החינוכי שלהם.
לעמותה אין אג'נדה או דרך מומלצת מתוך ההבנות כי אין דרך אחת שהיא האמת המוחלטת. הגמישות המחשבתית, בעיקר בתחומי החינוך, הכרחית ביותר.
לכן תתמוך העמותה בכל קהילה הפועלת במסגרת החוק ותרצה להיות חברה בה.